מהי אבטחת סייבר?

אבטחת רשת מתמקדת בהגנה על תשתית הרשת של הארגון מפני גישה לא מורשית, התקפות סייבר ושיבושים. אמצעי אבטחת הרשת כוללים חומות אש, מערכות לזיהוי ומניעת חדירות (IDS/IPS), רשתות וירטואליות פרטיות (VPN) ופיצול הרשת כדי לבודד ולהגן על חלקים ממנה.

אבטחת יישומים (AppSec) כוללת הגנה על יישומי תוכנה וממשקי API מפני איומים לאורך כל שלבי הפיתוח והשימוש בהם. סוגים שונים של אבטחת יישומים כוללים טכניקות מגוונות כגון שיטות קידוד מאובטח, בדיקות חדירה תקופתיות, שימוש בחומות אש ליישומי אינטרנט (WAF) ותיקוני/עדכוני תוכנה ותיקונים מהירים כדי לטפל בנקודות תורפה.

אבטחת ענן מתמקדת בהגנה על נתונים, אפליקציות ותשתיות בסביבות ענן – בין אם ציבוריות, פרטיות או היברידיות. פתרונות מרכזיים לאבטחת ענן כוללים כלים כמו מתווכי אבטחת גישה לענן (CASBs) האוכפים מדיניות אבטחה בין משתמשי לספקי ענן, פלטפורמות הגנה על עומסי עבודה בענן (CWPPs) שמגינות על עומסי עבודה הפועלים בענן, ובקרות חזקות לניהול זהות וגישה (IAM) עבור שירותי ענן.

אף על פי שהיא קשורה קשר הדוק לאבטחת סייבר, אבטחת מידע (InfoSec) עוסקת בהגנה על מידע – הן דיגיטלי והן פיזי – מפני גישה לא מורשית, שינוי או השמדה. אמצעי אבטחת מידע נפוצים כוללים הצפנת נתונים, בקרות גישה קפדניות ומדיניות סיווג וטיפול בנתונים, כדי להבטיח אחסון וניהול בטוחים של מידע רגיש.

אבטחת נקודות קצה מתמקדת באבטחת מכשירים של משתמשי קצה, כגון מחשבים, סמארטפונים וטאבלטים, המשמשים כנקודות כניסה לרשת. אם נקודת קצה נפגעת כתוצאה מתוכנה זדונית, היא עלולה לסכן את הרשת כולה. אבטחת נקודות קצה פירושה שימוש בתוכנות הגנה מפני תוכנות זדוניות ואנטי-וירוסים, בכלי זיהוי ותגובה לנקודות קצה (EDR) ובפתרונות לניהול מכשירים ניידים (MDM) כדי לאכוף מדיניות אבטחה בסמארטפונים ובמכשירים ניידים אחרים.

אבטחת תשתיות קריטיות כוללת הגנה על המערכות החיוניות לחברה, כגון רשתות חשמל, מערכות אספקת מים, רשתות תחבורה וטלקומוניקציה. תחום זה, המכונה לעיתים קרובות אבטחת טכנולוגיה תפעולית (OT), מתמקד במערכות בקרה תעשייתיות (ICS) ובמערכות בקרה פיקוחית ורכישת נתונים (SCADA). האמצעים כוללים אבטחת מערכות בקרה אלה מפני חבלות סייבר וקידום שיתוף פעולה בין הממשלה והמגזר הפרטי כדי לשמור על נכסים מרכזיים.

אבטחת IoT מתמקדת בהגנה על הרשת ההולכת והגדלה של מכשירים "חכמים" המחוברים לאינטרנט – החל מגאדג'טים לבית חכם ומכשירים לבישים ועד חיישנים תעשייתיים. למכשירים אלה יש לעתים קרובות פחות הגנה מובנית, מה שהופך אותם לחוליות חלשות בפוטנציאל. נהלי אבטחת IoT חשובים כוללים שמירה על עדכון קושחת המכשיר (כדי לתקן נקודות תורפה), שימוש באימות מכשירים כדי למנוע גישה לא מורשית ובידוד רשת למכשירי IoT.

אבטחת בינה מלאכותית היא ענף מתפתח בתחום אבטחת הסייבר המוקדש להגנה על מערכות בינה מלאכותית ולמידת מכונה מפני התקפות או שימוש לרעה. ככל שבינה מלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד יותר ממערכות קבלת החלטות, הבטחת האבטחה שלה היא קריטית. לדוגמה, יריבים עשויים לנסות להזין נתונים זדוניים כדי להטעות בינה מלאכותית (דורש הכשרה נגד גורמים עוינים כדי להגן מפני התקפות כאלה) או לגנוב נתוני הכשרה רגישים (אשר ניתן למזער על ידי טכניקות כמו פרטיות דיפרנציאלית). בינה מלאכותית בתחום אבטחת הסייבר היא תחום חדש יחסית, אך הוא צומח ככל שהבינה המלאכותית משולבת יותר ויותר הן בהגנות והן בהתקפות סייבר.