הגנת הדוא"ל של NordVPN עבור אבטחה ופרטיות מוגברות

אבטחת הדוא"ל מורכבת משלושה עמודי תווך עיקריים:

• הצפנת דוא"ל מגנה על תוכן המיילים שלכם כך שרק הנמען המיועד יוכל לקרוא אותן. פרוטוקול TLS מאבטח הודעות בזמן שהן נשלחות בין שרתי דוא"ל, אך הדבר תלוי בתמיכת שני השרתים ב-TLS. לצורך הצפנה מקצה־לקצה אמיתית, פרוטוקולים כמו ‏S/MIME או ‏OpenPGP מצפינים את התוכן כך שרק הנמען המיועד יוכל לפענח אותו באמצעות המפתח הפרטי שלו, ללא תלות בשכבת התעבורה.

• אימות מוודא שהאימייל אכן מגיע מהדומיין שהוא מציג כשלו ושלא בוצעו בו שינויים. התהליך נעשה באמצעות הגדרות ותקני דומיין כגון SPF, DKIM ו-DMARC.

• זיהוי איומים מאתר וחוסם אימיילים מזיקים. הוא מסנן ספאם ופישינג, סורק קבצים מצורפים כדי לאתר תוכנות זדוניות ובודק קישורים לאתרים לא בטוחים. הודעות חשודות נכנסות לאזור הסגר או נדחות, אם זאת, אף מערכת אינה יכולה להבטיח זיהוי של כל איום, במיוחד במקרה של התקפות חדשות או ממוקדות במיוחד.

חלק מאיומי ההונאה המסוכנים ביותר בדוא"ל כוללים:

• פישינג. אימיילים שמנסים להטעות משתמשים כדי שילחצו על קישורים זדוניים או ימסרו פרטי כניסה לחשבונות. דוגמאות לפישינג עשויות לכלול הודעות עם התראות חשבון דחופות, קבצים מצורפים חשודים ואיפוסי סיסמה מזויפים.

• פישינג ממוקד. הודעות אימייל מותאמות אישית שהאקרים שולחים לאנשים פרטיים או בעלי תפקיד ספציפיים כדי שיראו אמינות יותר.

• וויילינג. פישינג ממוקד המכוון למנהלים בכירים בארגון, המבקש מהם תשלומים דחופים או נתונים רגישים.

• ספופינג בדוא"ל. מתקפת סייבר שבה האקר שולח אימייל עם כתובת שולח מזויפת כדי לגרום לקורבן להאמין שהוא הגיע ממקור מהימן.

• פריצה לדוא"ל עסקי (BEC). התוקפים מתחזים לגורמים מהימנים כדי לשנות פרטי תשלום, לאשר העברות כספים או לגנוב מידע רגיש.

• השתלטות על חשבונות. האקר גונב פרטי כניסה לחשבון דוא"ל ושולח הודעות אמינות מהחשבון.

כדי להימנע מאיומים בדוא"ל, כדאי לנסות לפעול לפי הטיפים הבאים:

• נזהרים מאימיילים "דחופים". הונאות מנסות לייצר תחושת בהלה. אם הבקשה היא לגבי כסף או חשבונות, יש לאמת אותה באמצעות ערוצי תקשורת אחרים.

• שמים לב לשגיאות. כדאי לבדוק את הכתובת המלאה ואת הדומיין של השולח – שגיאות כתיב או דומיינים מוזרים עשויים להעיד על כך שמדובר בנוכל שמנסה ליצור איתכם קשר.

• מבצעים תצוגה מקדימה של קישורים לפני שלוחצים עליהם. אפשר להעביר את העכבר מעל הקישורים (או עם לחיצה ארוכה בטלפון הנייד) כדי לזהות קישור פישינג.

• נוקטים בזהירות עם קבצים מצורפים. אם לא ציפיתם לקבל קובץ מצורף, אל תפתחו אותו. ואף פעם אל תבצעו הפעלת פקודות מאקרו.

• שומרים על הסיסמאות שלכם. חשוב להשתמש בסיסמאות חזקות וייחודיות המורכבות מאותיות, מספרים ותווים מיוחדים. כמו כן, חשוב להקפיד לעולם לא להשתמש בהן שוב בחשבונות אחרים.

• מגדירים אימות רב-שלבי (MFA). משתמשים ב-MFA כדי להוסיף שכבת אבטחה נוספת לחשבון הדוא"ל שלכם עם שיטת אימות נוספת, כגון טלפון או ביומטריה.

• מעדכנים את התוכנה שלכם. חשוב להקפיד שהמכשיר, הדפדפן ואפליקציית הדוא"ל יהיו מעודכנים. העדכונים החדשים ביותר מטפלים בנקודות חולשה מוכרות שתוקפים נוהגים לנצל.

כדאי לפעול לפי הטיפים הבאים כדי לדווח על הנסיונות ולמנוע ניסיונות פישינג בעתיד:

• משתמשים באפשרות "דיווח על פישינג" של ספק שירותי הדוא"ל שלכם.

Gmail: לוחצים על שלוש הנקודות בפינה השמאלית העליונה ובוחרים ב'דיווח על פישינג'.

Outlook: מסמנים את האימייל שאתם רוצים לדווח עליו ולוחצים על 'דיווח' למעלה.

• מעבירים את ההודעה (כולל כותרות אם אפשר) אל https://www.gov.il/he/service/cyber-event-report/ opens in a new tab.

• בנוסף, יש לדווח על כך גם לרשות הלאומית שלכם, לדוגמה, בכתובת 119@cyber.gov.il אם אתם נמצאים בישראל.